תניא- מיפוי הנפשות

מיפוי נפשות
לאחר מיפוי הנפשות ומיקומן באיברים השונים בגוף, במשך כל הפרק מתאר לנו אדמו"ר הזקן כיצד נראה הניצחון של הנפש האלוקית על הנפש הבהמית. היא שולטת במוח המתמלא בהבנה וידיעת אלוקות, ידיעה זו מעוררת את רגשות יראת ואהבת השם. רגשות אלו משפיעים על המחשבות, הדיבורים והמעשים שלנו שיהיו מוקדשים לקב"ה בלימוד תורה, קיום מצוות והתעסקות בענייני העולם באופן של "כל מעשיך יהיו לשם שמיים".

בסיום תיאור ארוך של למעלה משני עמודים על ניצחון הנפש האלוקית, מסתפק בעל התניא בשתי שורות בלבד לתאר את ניצחון הנפש הבהמית "אך נפש הבהמית שמהקליפה רצונה להיפך ממש לטובת האדם שיתגבר עליה וינצחנה כמשך הזונה שבזוהר הקדוש".

הנפש הבהמית רוצה בדיוק את ההיפך...
גם היא רוצה שליטה מלאה על הגוף וכל האיברים, וגם היא רוצה שהכוחות שלה יתלבשו בגוף, ושהגוף יהיה מרכבה שלה ולא של הנפש האלוקית. אין כאן צורך לפרט יותר מדי, שהרי את הנפש הבהמית אנחנו מכירים היטב... היא רוצה תמיד הפוך מהנפש האלוקית.

אבל האמת היא, שגם הנפש הבהמית לא "באמת" רוצה לנצח... בפנימיות שלה היא רוצה להפסיד את המלחמה!

משל למלך שהיה לו בן יחיד שאותו הוא מאוד אהב, ומתוך אהבה זו ציווה עליו שלא יתקרב לאישה זרה. פעם אחת רצה המלך לנסות את בנו. לשם כך שכר נערה יפה וציווה עליה לפתות את בנו.

הנערה אמנם נשלחה לפתות את הבן, אך בעומק לבה ידעה שהמלך הוא ששלח אותה, והוא מעוניין בכך שהבן דווקא יעמוד בניסיון ויוכיח כי הוא ראוי "להתקדם" במעלות המלוכה. לכן גם היא מעדיפה שהבן בעצם יסרב לפיתוייה.

חשוב לציין כי הניסיון לא בא רק כדי לבדוק את הבן, אלא הוא בא לרומם את הבן. כשאנחנו מתגברים על ניסיונות אנחנו מתעלים לדרגה נעלית יותר. כשמתמודדים בחיים עם קשיים כראוי – כתוצאה מהקושי אנחנו עולים למקום גבוה יותר.

כך גם הנפש הבהמית: בחיצוניות היא כביכול נגדנו, מנסה להפיל אותנו ולמשוך אותנו למקומות לא טובים, אך בפנימיות, בעומק שלה, היא בעדנו. היא רוצה שנגיד לה לא! היא רוצה שנתגבר עליה. גם היא שליחה של הקב"ה והיא יודעת שהוא היה רוצה שהיא תפסיד. כך גם כל ענייני העולם שנראה לנו שהם נגדנו ובאים להפריע לנו בחיים. צריך לדעת שבעצם הם בעדנו. בעומק שלהם הם רוצים שנעמוד בפיתוי ולא נלך אחריהם.

אפילו אומות העולם שנראה לנו שהם נגדנו, בעצם באים לטובתנו. על ידי זה שהם מקשים עלינו – אנחנו באים לאחדות גדולה יותר. כשהם מקשים עלינו אנחנו מגלים את הכוחות הפנימיים וכו'.

אמנם אם נשאל אותם מדוע הם מצרים לנו, הם יענו תשובה אחרת... אך זה בגלל שהם אינם מסוגלים לחוש נקודה פנימית ועמוק כזו. מבחינתם הם "שונאים" אותנו – חד משמעית. נתאר לעצמנו התפתחות ב"עלילה" של המשל שהובא קודם: הנערה שנשלחה לפתות את הבן שולחת אחת אחרת במקומה, מבלי לגלות לה את הסוד... האשה השנייה כבר לא מודעת לכך שהיא בעצם שליחה של המלך, אבל ודאי שזו ששלחה אותה – הראשונה –יודעת את האמת.

כך גם בנמשל. אמנם בחיצוניות בעולם שלנו נראה כי הנפש הבהמית נגדנו, ואכן ברבדים הנמוכים כך היא גם מרגישה, אבל בוודאי שבפנימיות – בשורש, היא יודעת מה תפקידה האמיתי.

גם הנפש הבהמית רוצה שנעמוד בפיתוי
יהודי שהתחיל להתקרב לתורה ומצוות באירופה, היה מגיע באופן קבוע לבית חב"ד. אמנם הוא התחיל להניח תפילין ולשמור שבת, אך עדיין הייתה לו חברה לא יהודיה שאיתה הוא תכנן להתחתן. בבית חב"ד לא כל כך ידעו מה לומר לו, בסך הכל זה לא הכי פשוט לבוא ולהגיד לו ישירות שהוא חייב להיפרד ממנה, הוא רק התחיל להתקרב ולא היה ברור כיצד יקבל זאת.

באחת הפעמים שהשליח טס לרבי– אותו יהודי החליט להתלוות אליו, "אני אעבור מול הרבי ואבקש ברכה לחתונה, ותראה שאשכנע אותו" כך אמר לשליח.

כשעבר מול הרבי וסיפר לו על תכניותיו להתחתן עם אותה אישה שאינה יהודיה, אמר לו הרבי: "אני מקנא בך". הוא לא ידע מה לענות, לתשובה כזו הוא לא ציפה. הוא חשב שהרבי ינסה לשכנע אותו עם הסברים על העם היהודי, על המורשת וכד', ובמקום זה הרבי אומר לו שהוא מקנא בו.

הוא עמד בהלם מול הרבי, והרבי הסביר לו שלהתקרב לקב"ה זה כמו לטפס על סולם. כל ניסיון שיש לנו בחיים הוא שלב בסולם. כמה שהניסיון גדול יותר כך השלב בסולם גדול יותר, ומכיוון שניצב מולך ניסיון כזה גדול שבאמצעותו תוכל להתקרב מאוד לקב"ה – לכן אני מקנא בך...

בעצם הרבי הסביר לו כי מה שניצב מולו כרגע זה ניסיון. המציאות של העולם שנראית לו כדבר הכי אמיתי היא בעצם ניסיון. הקב"ה יצר את כל הסיטואציה כדי לבחון אותו, וזאת בכדי שעל ידי עמידה בניסיון יתעלה מעלה מעלה.

כך אנחנו מסתכלים על הנפש הבהמית שלנו, ועל העולם בכלל.

היחידה
אכן, אנחנו לא תמיד מרגישים כי הנפש הבהמית היא בעדנו, נקודה זו היא כל כך עמוקה בתוכנו, היא כל כך נסתרת ונעלמת שכמעט אף פעם לא באה לידי ביטוי. הרבי מה"מ מרחיב על נקודה זו רבות במאמריו ומסביר כי כדי לגלות את הנקודה הפנימית הזו בנפש הבהמית, יש לגלות את הנקודה הפנימית ביותר בנפש האלוקית, נקודה זו נקראת היחידה. היחידה היא אותה נקודה בנשמה שמבחינתה אין מציאות לעולם, כל מה שיש זה רק את הקב"ה, העולם קיים אך ורק שנגלה בתוכו אלוקות. אנחנו קיימים אך ורק כדי שנשמש את קוננו. כשאנחנו מתחברים לנקודה זו, מתגלה פתאום שגם הנפש הבהמית היא חלק מהתכנית האלוקית, גם היא כאן בשבילנו כדי לעזור לנו. מתגלה פתאום כי העולם לא מפריע לנו לעבוד את השם, אלא להיפך, הוא מסייע לנו, גם המניעות והעיכובים הם סיוע, הם עוזרים לנו לגלות כוחות עמוקים יותר.

נקודה זו באה לידי ביטוי גם בשליחות. כאשר רוצים להשפיע על יהודי אחר ולגלות בו את הנקודה הפנימית, הנקודה בה הוא בעדנו ומעוניין להניח תפילין למשל, צריך קודם לגלות את הנקודה הזו בתוכנו. כאשר אנחנו מגלים את היחידה בתוכנו זה משפיע גם על מי שמולנו.

המסלול המהיר
אבל מה לגבי אנשים רגילים כערכינו, אנשים שבדרך הטבע לא מגיעים לגילוי היחידה ?

ישנה אפשרות לעקוף, ישנו "מסלול מהיר". אין צורך לגלות את היחידה ממש, מספיק שניזכר בקיומה.

כלומר, אף על פי שלא מרגישים את היחידה והיא לא באמת בגילוי, אפשר על ידי ההבנה שיש בנו דרגה כזו, דרגה שקשורה לקב"ה בקשר עצמי, דרגה שמבחינתה היא והבורא זה דבר אחד, דרגה שמבחינתה בכל בחירה בחיים השיקול היחיד הוא מה יקשר אותנו לבורא, אפשר לפעול בהתאם לרצונה גם מבלי שנרגיש אותה.

אבידה
אדם שאיבד את הארנק שלו מחוץ לבית נכנס לפאניקה ותוך כדי החיפוש הוא מודאג שלא ימצא אותו בסוף. אך אדם שמאבד את הארנק בתוך הבית, יודע בוודאות שהארנק נמצא וזה רק עניין של זמן עד שימצא אותו, לכן גם החיפוש נעשה בנחת ובביטחון כי אכן הוא ימצא.

כאשר יהודי יודע שיש בתוכו את נקודת היחידה, גם אם הוא עוד לא גילה אותה, גם אם הוא עוד לא מרגיש אותה, זה משפיע על ההתנהלות שלו, הוא כבר לו בלחץ. הוא יודע שזה שם וזה רק עניין של זמן עד שזה יתגלה.

ניסיונות
כאשר אדם נמצא בפני ניסיון, למשל, כאשר מציעים לו עסקה רווחית ביותר, אלא שעסקה זו תביא לחילול שבת ח"ו. שתי אופציות עומדות בפניו, והוא מרגיש שקשה לו לבחור באופציה הנכונה, קשה לו לוותר על הרווח שיבוא בעקבות חילול שבת. אם היחידה הייתה מתגלה, לא הייתה כאן שאלה כלל, שהרי היחידה לא מוכנה להיפרד מהבורא בעד שום הון שבעולם.

אך מכיוון שאת היחידה הוא עוד לא גילה, הוא יכול להשתמש ב"מסלול המהיר", על ידי כך שייזכר שיש לו בכלל יחידה, ייזכר שיש בו נקודה פנימית שאינה מוכנה להיפרד מהבורא, על ידי כך הוא יכול להחליט כי יתנהג כמו שהיה מתנהג אילו היה מרגיש באמת את היחידה, וממילא יעמוד בכל ניסיון.

אף על פי שהוא לא מרגיש את היחידה, בשעה שהוא נמצא לפני החלטה קשה, הוא פשוט צריך לעצור רגע, להיזכר ביחידה, להחליט בתוקף שהוא ינהג כפי שהיחידה הייתה מתנהגת.

התקשרות
הרבי הוא היחידה הכללית של עם ישראל, ועל ידי התקשרות אליו אנו מגלים את היחידה שבנו. לכן ככל שההתקשרות תהיה חזקה יותר כך נוכל לגלות בצורה עוצמתית יותר את היחידה שבנו. ככל שההתקשרות חזקה יותר יש לנו יותר כוחות לעמוד בכל הניסיונות, יש לנו יותר כוחות להתמודד עם ההעלם והסתר מצד אחד, ויותר כוחות להמשיך לפעול בשליחות להכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו מאידך.